Sculptor, Painter & Teacher פסל, צייר ומורה
Moshe Sterenshuss משה שטרנשוס
מבוא לפיסול | Introduction to Sculpture
"שטרנשוס היה מהפסלים החשובים באמנות שנות ה-50 בארץ. הוא זכה בפרס דיזינגוף ב-1954 וב-1956 והעמיד כמה פסלי חוץ, כגון "אשת לוט" במצפה רמון (1962) ו"משה" בגן אריסון בתל אביב (1983), שהם נקודות ציון מעניינות בנוף הפיסול הישראלי."
מתוך פתח דבר של פרו'פ מרדכי עומר, מנכ"ל ואוצר ראשי של מוזיאון תל אביב לאמנות לספר "משה שטרנשוס: נפחים וקווים"(הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, מרץ-יוני 2001)
"יצירתו הפיסולית המשמעותית מתחילה בפריז, בימים בהם סיים את לימודיו "בבוזאר". בראליזם אקדמי ניסה אז שטרנשוס לחדור חדירה פסיכולוגית מתונה לנפש דמויותיו המפוסלות. מפנה משמעותי אירע ביצירתו בראשית שנות ה-40, עם פנייתו לפיסול ארכאיסטי, ואכן, שטרנשוס עלה על נתיב-דרך ההפשטה-לו התחייב מכאן והילך לאורך שנים ארוכות.
מתוך מאמרו של גדעון עופרת, "נשים, גלילים וחרוטים- משה שטרנשוס: ראשיתו האחרת של הפיסול הישראלי המופשט", גליון "סטודיו" מס' 29, ינואר 1992
"הפסלים קטני ממדים ברובם המוחלט-גובה הגדול מביניהם הוא 90-100 ס"מ-וכן כ-11 פסלי חוץ ותבליטים הניצבים במקומות שונים בארץ. החומרים ששימשו את שטרנשוס לפסליו, מגוונים: גבס, מלט, טראקוטה ובטון, אלומיניום, ברונזה, מקשת-נחושת ופוליאסטר, עץ וברזל. כלומר, אי אפשר לזהות את פסליו של שטרנשוס על פי החומר-אך אפשר להסיק שהעדיף את טכניקת ההוספה (בניגוד לגריעה מגוש) ואת החומר הגמיש. מתבלטת גם העובדה, שגם בפסלים הבנויים מצירוף של יחידות שלמות נוצרה כל אחת מהיחידות על-ידי שטרנשוס עצמו, אין שימוש ב "חפצים מצויים", אין מקריות ביצירתו הפיסולית. לכל פסליו קדמו רישומי הכנה מפורטים, לעיתים קרובות, גם לאחר עבודה ממושכת, נותרו הרעיונות לפיסול על הנייר ולא הוגשמו בחומר. "הפסלים נעשו רק כשחשוב היה לעשותם", מציינת רות צרפתי- ואכן, היקף יצירתו הפיסולית של שטרנשוס אינו עצום, וניכר בו עולה של משמעת, כלליה וגבולותיה של "עשייה נכונה".
מתוך מבוא לספר "משה שטרנשוס: נפחים וקווים" (הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, מרץ-יוני 2001), שכתבה אירית אדר, אוצרת התערוכה.
Sterenshuss was one of the important sculptors in the art of the fifties in Israel. He was awarded the Dizengoff Prize in 1954 and 1956, and erected a number of outdoor sculptures, such as Lot's Wife in Mitzpeh-Ramon (1962) and Moses in the Arison Garden in Tel Aviv (1983), which are interesting reference points in the Israeli sculptural landscape.
From Prof. Mordechai Omer, Director and Chief Curator of Tel Aviv Museum of Art, Forward to the book Moshe Sterenshuss: Volumes and Lines, 2001.
His significant sculptural work begins in Paris, in the days when he graduated the Beuax-Arts, with his Academic realism, he tried to penetrate, in a moderate psycological way, into the souls of his sculptured figures. A significant turning point occurred in his work in the early '40s, when he inclined towards Arcaic sculpture. Indeed, Sterenshuss began his path of Abstraction, to which he comitted himself for many years.
From Dr. Gideon Ofrat's article "Women, Cylinders and Cones" - Moshe Sterenshuss: Other beginnings of Israeli abstract sculpture, "Studio" , January 1992.
The great majority of his sculptures are small-scale works - the height of the largest of these is 90 - 100 cm. - and there are also some 11 outdoor sculptures and reliefs in various places in Israel. The materials Sterenshuss used for his sculptures are varied: Cement, terracota and concrete, aluminum, bronze and poliaster, wood and iron. Thus one cannot identify Sterenshuss's sculptures by their materials, but one can conclude that he preferred the technic of adding (as opposed to subtracting from a mass), and the use of flexible materials. Also conspicious is the fact that in the sculptures that comprise a combination of complete units, each of the units was made by Sterenshuss himself; He made no use of "Readymades". There is nothing random in his sculptures. All of Sterenshuss's sculptures were preceeded by detailed preliminary drawings; frequently, even after prolonged work, ideas for a sculpture remained on paper and were not implemented in material. In his sculptural oeuvre we may discem the yoke of discipline, the rules and limits of "comme il faut".
From Irith Hadar's introduction to the book "Moshe Sterenshuss: Volumes and Lines" Tel Aviv Museum of Art, 2001.